סבב שמונה – מסמכים, אן ארבור –  מיינדס אוף פיס – ניסוי – מרץ 2010

אוניברסיטת מישיגן – אן ארבור

הסכם לצעדים בוני אמון אסיפת משא ומתן ציבורית פלסטינית-ישראלית – אוניברסיטת מישיגן, אן ארבור, מישיגן (בהנחיית: ספיר הנדלמן, מאזן בדרה)

1. אלה הם הסכמים מקדימים ותנאים מוקדמים לקראת הסכם סופי. אם לא ייושמו, ההסכם הסופי בטל ומבוטל. יש סוגיות נוספות לדיון. אנחנו חברים לא מיועדים של העם הפלסטיני והעם הישראלי, ואנו ממליצים על הפעולות הבאות לממשלות שלנו (להלן "הצדדים").
2. שיפור חיי התושבים ברצועת עזה
   א. תנועה חופשית של סחורות ומוצרים אל עזה וממנה, בכפוף לפיקוח בינלאומי על ידי נציגים של פלסטינים וישראלים.
   ב. הממשלה הפלסטינית והממשלה הישראלית מסכימות שתיהן למנוע באופן פעיל אלימות מהצד שלהן כלפי הצד השני.
   ג. הממשלה הפלסטינית והממשלה הישראלית יעצרו הברחות של נשק לגורמים שאינם ממשלתיים בתוך גבולותיהן.
3. לגבי כל ההתנחלויות בגדה המערבית, לא ייבנו התנחלויות חדשות עד למשא ומתן נוסף לקראת הסכם סופי. התנחלויות קיימות לא יורחבו למעט לצורך גידול טבעי פנימי. מזרח ירושלים ידון בנפרד במפגש נוסף.
4. שני הצדדים מסכימים שגדר ההפרדה אינה גבול ותידון בהמשך בהסכם הסופי. בניה נוספת של גדר ההפרדה בתוך גבולות 1967 הפלסטיניים תיעצר מיידית. שתי הממשלות יפעלו למנוע מסתננים לכל צד באמצעות אמצעים מוסכמים.
5. הממשלה הפלסטינית והממשלה הישראלית יקראו לממשלות צד שלישי מוסכמות לעזור בשיקום עזה.
6. הממשלה הפלסטינית והממשלה הישראלית יכבדו את ההחלטות הדמוקרטיות של הצד האחר כל עוד:
   א. תהליך הבחירות והממשל בצד השני הוא דמוקרטי,
   ב. המפלגה בשלטון בכל אחת מהמדינות אינה מקדמת רטוריקה של פירוק הצד השני, התרחבות בלתי חוקית לצד השני, או אלימות כלפי הצד השני.
7. שני הצדדים מסכימים להפסיק אלימות נגד אזרחים.
8. הממשלות של שני הצדדים מסכימות לא לקחת חלק בכל התנהגות או פעולה המעודדת מעשי אלימות נגד הצד השני, והממשלות של שניהם יגנו כל קבוצה או יחידים שיעשו זאת. בטווח הארוך, שתי הממשלות יעודדו שפה חינוכית בונה לשלום וחינוך לשלום.
9. כל הסכם שלום ייחתם וייושם על ידי ממשלת ישראל וממשלה דמוקרטית אחת המייצגת את העם הפלסטיני, כולל, אך לא מוגבל לרצועת עזה, מזרח ירושלים והגדה המערבית. סעיף זה אינו מרמז על פתרון לבעיית הפליטים.
10. שני הצדדים בסופו של דבר היו רוצים לראות את כל האסירים משוחררים. בינתיים, שתי הממשלות מסכימות להעניק יחס הומניטרי לכל האסירים כפי שהוגדר על ידי האו"ם.

מיינדס אוף פיס – ניסוי –  מרץ 2010 אוניברסיטת מישיגן – אן ארבור

הסכם סופי חלקי אסיפת משא ומתן ציבורית פלסטינית-ישראלית – אוניברסיטת מישיגן, אן ארבור, מישיגן (בהנחיית: ספיר הנדלמן, מאזן בדרה)

1. זהו הסכם סופי חלקי לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. יש סוגיות נוספות לדיון. אנחנו חברים לא מיועדים של העם הפלסטיני והעם הישראלי, ואנו ממליצים על הפעולות הבאות לממשלות שלנו (להלן "הצדדים").
2. גבולות הגבול בין שתי המדינות יהיה קו הפסקת האש משנת 1967, בכפוף לתנאים הבאים:
   א. שלושת גושי המתנחלים העיקריים – גוש עציון, אריאל ומעלה אדומים – יישארו תחת ריבונות ישראלית. ב. הממשלה הפלסטינית, בתמורה, תקבל אותה כמות של אדמה מממשלת ישראל.
   ג. לפלסטינים תהיה רציפות של אדמה בגדה המערבית.
   ד. לפלסטינים תהיה גישה למשאבים, כגון, אך לא מוגבל למים.
   ה. ממשלת ישראל תבנה מעבר מודרני המאפשר תחבורה בין עזה לגדה המערבית, שיפוקח על ידי הממשלה הפלסטינית.
   ו. ממשלת ישראל והממשלה הפלסטינית ימנעו כל התקפה של אזרחיהם על אזרחי הצד השני וימנעו הסגת גבול.
   ז. הגבולות אינם ניתנים להרחבה בשני הצדדים.
3. ירושלים בהתחשב בכך ששני הצדדים מכירים בכך שלצד השני יש קשר עשיר ועמוק לירושלים, שנמשך מאות שנים, מוסכם על הדברים הבאים:
   א. העיר העתיקה של ירושלים תהיה בשליטה משותפת של ישראלים ופלסטינים. עם זאת, בתקופת הביניים, עד שתיבנה אמון, ועדה בינלאומית מוסכמת הדדית, עם נציגים משני הצדדים, תפקח על האזור.
   ב. אותה ועדה תפקח על מאמצים משותפים לגלות את ההיסטוריה של העיר. חפירות יותרו למטרה זו, בתנאי שחפירות אלה לא יפגעו באנשים, במבנים או בממצאים היסטוריים.
   ג. מבחינה עקרונית, מערב ירושלים שייכת לעם הישראלי, ומזרח ירושלים שייכת לעם הפלסטיני, כאשר מזרח ירושלים מוגדרת כשכונות המאוכלסות בערבים.
   ד. כל פעילות התנחלות במזרח ירושלים, כפי שהוגדרה לעיל, תוקפא ותפורק או תימכר לפלסטינים.
   ה. יימצא פתרון יצירתי להבטחת מעבר חופשי וקל בין מזרח ירושלים לגדה המערבית.