הסכם שלום
- הפתרון לקונפליקט הישראלי-פלסטיני הינו: שתי מדינות נפרדות ואוטונומיות, בעלות ממשלות עצמאיות, שתהיינה שותפות בפדרציה שבה מנגנוני שלום משותפים, חוקה משותפת וממשלה פדרטיבית משותפת.
- גבולות:
עזה – גודל השטחים הפלסטיניים ברצועת עזה ייקבעו על פי תכנית החלוקה משנת 1947.
הגדה המערבית – הגבול בין הישות הפלסטינית לבין הישות הישראלית יקבע לפי “הקו הירוק” (קו שביתת הנשק משנת 1949), בהתאם לשינויים הבאים:
- גושי ההתנחלויות המרכזיים יסופחו לישראל.
- בתמורה, ישראל תחזיר לפלסטין שטחים זהים בכמות ובאיכות.
- חילופי השטחים לא יעלו על 4% משטחי הגדה המערבית.
- ירושלים:
- ירושלים תהיה עיר פדרלית ותשמש כבירת הפדרציה.
- להסדרתם ולניהולם של המקומות הקדושים לשלוש הדתות בירושלים ובמקומות נוספים תוקם ועדה מיוחדת. הועדה תורכב מנציגי שלוש הדתות: נצרות, יהדות ואסלאם.
- פליטים:
- 100,000 פליטים, שעל זהותם יוסכם במשותף, יוכלו לממש את זכות השיבה ולשוב לחיות בתחומיה של מדינת ישראל.
- שאר הפליטים יוכלו לשוב אל שטחי המדינה הפלסטינית. ההחלטה כיצד ליישם את חזרת הפליטים לשטחי המדינה הפלסטינית תהיה באחריות ההנהגה הפלסטינית.
אסירים ותביעות בפשעי מלחמה
- אסירים פלסטיניים “בלי דם על הידיים” ישוחררו בהדרגה, אך ורק בתנאי שיסכימו לקבל ולעמוד בדרישותיה של ועדת אמת ופיוס שתוקם, שבין היתר תדון בבקשות החנינה שלהם.
- ישראלים שביצעו פשעים והפרו זכויות אדם יעמדו גם הם בפני ועדת האמת והפיוס המשותפת שתוקם. במידה וישתפו פעולה עם הועדה, יימנעו הפלסטינים מהגשת תביעות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ויבטלו את התביעות שכבר הוגשו.
- מנגנוני פיוס
מתוך הבנה שאין די בהסכם שלום רשמי על מנת לבסס את הפיוס בין שני העמים ולאפשר קיומה של פדרציה משותפת, שני הצדדים מתחייבים להקים בתום המשא ומתן ולאחר החתימה על ההסכם, ועדה משותפת שתחליט ותעצב מנגנוני פיוס, בין ההצעות שהועלו:
- ועדת אמת ופיוס, בדומה לוועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה.
- רפורמה במערכת החינוך – בבתי הספר הישראלים והפלסטינים ילמדו את ההיסטוריה, התרבות והשפה של כל אחד מהעמים.
- פרויקטים משותפים של הנצחת קורבנות הסכסוך של שני העמים.
- תכניות פיצויים ושיקום לקורבנות הסכסוך בשני הצדדים.