קונגרס ישראלי-פלסטיני ציבורי, ת”א – 10-11/5/2013

הסכם 2 – הסכם שלום כולל
  1. גבולות – באופן עקרוני קו הפסקת האש של 1967 הוא קו הגבול בין מדינת ישראל למדינת פלסטין.

המציאות בשטח מחייבת תיקוני גבול:

  1. יהיו חילופי שטחים בין ישראל לפלסטין. חילופי השטחים לא יהיו יותר מ-4% משטח הגדה המערבית. ישראל תיתן לפלסטינים שטח ריק ביחס של אחד לאחד בכמות ובאיכות לשטח שיסופח לישראל. הרצף הטריטוריאלי של מדינת פלסטין ישמר.
  2. התנחלויות: למתנחלים שלא קשורים לחילופי השטחים יינתנו שתי אופציות:
  1. להתפנות.
  2. להישאר תחת ריבונות פלסטינית.

במקרה שיתברר ומתנחל גזל את אדמתו של פלסטיני שלא כחוק, הוא יחויב להחזיר את האדמה.

  1. הסדרי ביטחון:

א. הפלסטינים יקימו כוח משטרתי חמוש לשמירת החוק והסדר במדינתם. למשטרה לא יהיה כוח התקפי.

ב. במידה ויתפתח עימות באזור בין ישראל לגורם עוין, יחסי השלום בין ישראל לפלסטין יישמרו.

ג. יוקם משמר גבול ישראלי פלסטיני שתפקידו יהיה לשמור על הגבול בין פלסטין לירדן.

  1. ירושלים: באופן עקרוני מזרח ירושלים תהיה בירת פלסטין ומערב ירושלים בירת ישראל.

המציאות בשטח מחייבת התייחסות:

א. פסגת זאב, נווה יעקוב, הר חומה ועטרות יהיו תחת ריבונות פלסטינית. למתיישבים היהודים תינתן האופציה לעזוב, או להישאר ולחיות תחת ריבונות פלסטינית.

ב. אזור גילה, אזור רמות ואזור הגבעה הצרפתית יסופחו לישראל. ישראל בתמורה תיתן לפלסטינים שטח זהה בכמות ובאיכות.

  1. העיר העתיקה:
  1. הרובע היהודי יהיה תחת ריבונות ישראלית ושאר הרבעים תחת ריבונות פלסטינית.
  2. תוקם ועדה ישראלית-פלסטינית עליונה לניהול שני חלקי העיר ירושלים.
  1. פליטים:

א. ישראל מכירה באחריותה, יחד עם כל השותפים למלחמת 1948, ליצירת בעיית הפליטים.